כהורים וכמורים , לעולם לא נוותר על התשוקה הטבעית לדאוג לילדים ככל יכולתנו.
תמיד נבקש ליצור עבורם מסגרות חיים כמה שיותר מעצימות, כאלה שמאפשרות להם לא רק להיות מוגנים, אלא גם
לצמוח ולהיות הגרסה השמחה והמלאה ביותר של עצמם.

אבל זה לא כל-כך פשוט, נכון?

ביומיום אנחנו מוצאים שהילדים  מתמודדים עם אתגרים לא קלים שם בחוץ.
הם מתקשים, סובלים וגם נפגעים.
אנחנו מוצאים את עצמנו פעמים רבות חסרי תשובות, חרדים לשלום הילדים.
לפעמים טועים, לפעמים פשוט לא מספיקים להגיע להכל.

בינתיים הילדים לא ממתינים לנו.
הם גדלים ומתפתחים,  בחלק מן הזמן לפי מה שרצינו עבורם ובחלק מן הזמן – לא כלכך.

כהורים / מורים  אנו חיים בתחושה שאנו לא עושים מספיק, שאנחנו יכולים יותר.
הפחד אולי הגדול ביותר שלנו הוא הנזק הלא הכרחי שנגרם לילדים.

מה הדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות למען הילדים שלנו?

איך בכל זאת נבטיח להם יותר הגנה, יותר בריאות, יותר שגשוג?

התשובה לכך טמונה במילת המפתח "בעצמם"

עלינו בראש ובראשונה ללמד את הילדים שלנו

– להאמין בעצמם,
– לשמור על עצמם בעצמם
– ולהגשים את עצמם בעצמם.

ילד שמאמין בעצמו הוא ילד השומר על עצמו טוב יותר, מכיר את עצמו, נלחם טוב יותר על מה
שחשוב לו – ומצליח הרבה יותר בכל מישורי החיים.