אף אחד לא ידע לומר לו אם אי פעם הדיבור יחזור אליו, ואם כן באיזה אופן. וכך מתוך אי הידיעה, ומתוך השקט שנכפה עליו, הוא יצא למלחמה של חייו. המלחמה על המילים.
המלחמה הזאת נמשכה שמונה שנים. שמונה שנים בהן עבר דרך בית חולים בלינסון, חצי שנה בבית לוינשטיין, ארבע שנים בשיקום ברעננה, והחוג לרכיבה של בית הלוחם. את הקרב הזה, הקשה, עזרה לו לתעד המרפאה שלו בעיסוק עדינה שריד, שכתבה את כל מה שהכתיב לה עד שיצא מסמך מטלטל, ספר שיצא לאור "המוח שלי ואני" ספר שזכה לאהדת הביקורות.
ועכשיו הקרב מגיע לשיא חדש. דורון נשר עולה לבד על הבמה.
במונולוג קורע לב. מצחיק מאוד ועצוב עוד יותר, הוא לוקח אותנו למסע מהשקט המוחלט שהשתרר עליו, אל שש המילים הראשונות שאותן הוא הצליח לבטא. שישה סיפורים מדהימים, בין העולם הזה לעולם הבא.

חוויה עוצרת נשימה, קורעת לב, מלאה בהומור ובתקווה.