דניאל פודמסקי | אמרתי לעצמי - אני אפס

איך נראים חיים של אדם שמרגיש שהוא שווה אפס? ומה קורה כשהוא מגלה שהכוח הגדול ביותר שלו נמצא דווקא בחולשה? דניאל פודמסקי היה רק בן שלוש וחצי כשחייו השתנו לנצח. אחיו התאום, נדב, נהרג לנגד עיניו בתאונת דרכים. מאותו רגע הפך דניאל מילד שמח לילד ששותק את הכאב. בגיל 15, לאחר שאיבד גם את סבתו האהובה, שקע בדיכאון עמוק שהפך למסע התמודדות של למעלה מעשרים שנה עם הפרעה דו קוטבית, משברים נפשיים, אשפוזים, בושה והסתרה. כלפי חוץ הוא נראה חזק, מחויך ובטוח בעצמו. מבפנים התנהלה מלחמה יומיומית שאיש לא ראה. בהרצאה אישית, חשופה, מטלטלת ומלאת הומור, דניאל מסיר את המסכות ומכניס את הקהל אל עולמו של אדם שחי בין הקצוות. בין תחושת כל יכולות לתהומות של ייאוש, בין אובדן לתקווה, בין הרצון להסתיר לבין האומץ להיחשף. דרך סיפור חייו יוצא הדופן הוא חושף את כוחה של אהבה, את משמעותה של מחילה ואת הרגע שבו הבין שהפגיעות שלו אינה חולשה, אלא דווקא מקור הכוח שלו. זו הרצאה על פצעים שלא רואים, על המחיר הכבד של שתיקה, על האומץ לבקש עזרה ועל היכולת למצוא משמעות גם כשהחיים נראים חסרי תקווה. ובעיקר, זו הרצאה שמזכירה לנו שלפעמים לא צריך להציל מישהו, אלא פשוט לראות אותו, להקשיב לו ולהזכיר לו שהוא לא לבד. הרצאה שנוגעת בלב, שוברת סטיגמות ומזמינה כל אחד מאיתנו להסתכל אחרת על עצמו ועל האנשים שסביבו.